Texte hébreu et traduction française originale, unité par unité.
S0 · édition évolutive5 mishnayotHébreu · français
Provenance : texte hébreu de la Mishnah via Wikisource hébraïque, copie figée le 19 septembre 2026. Aucune traduction moderne n’a servi de pivot.
Shevuot 2,1
ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע. נטמא וידע ונעלמה ממנו הטומאה וזכור את הקדש, נעלם ממנו הקדש וזכור את הטומאה, נעלמו ממנו זה וזה, ואכל את הקדש ולא ידע ומשאכל ידע, הרי זה בעולה ויורד. נטמא וידע ונעלמה ממנו טומאה וזכור את המקדש, נעלם ממנו מקדש וזכור את הטומאה, נעלמו ממנו זה וזה ונכנס למקדש ולא ידע ומשיצא ידע, הרי זה בעולה ויורד.
Les prises de conscience de l’impureté sont deux qui deviennent quatre. Une personne devient impure et le sait, puis oublie son impureté tout en se souvenant de l’aliment consacré, ou oublie le caractère consacré tout en se souvenant de l’impureté, ou oublie les deux, mange puis s’en souvient : elle relève du sacrifice à valeur variable. De même lorsqu’elle entre dans le sanctuaire dans les mêmes combinaisons d’oubli et se souvient ensuite.
Shevuot 2,2
אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה, שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר. ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם, וכל ישראל אחריהם. הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת. וכל שלא נעשה בכל אלו, הנכנס לשם אין חייבין עליה .
Entrer dans la cour du sanctuaire ou dans une extension régulièrement consacrée de cette cour relève du même statut. On ne peut agrandir Jérusalem ou les cours qu’avec roi, prophète, Ourim et Toummim, Sanhédrin de soixante et onze, deux offrandes de reconnaissance et chant. Le tribunal avance, les deux offrandes derrière lui, puis tout Israël. L’offrande intérieure est mangée, l’extérieure brûlée. Toute extension qui n’a pas été consacrée avec l’ensemble de cette procédure n’entraîne pas la responsabilité prévue pour celui qui y entre impur.
Shevuot 2,3
נטמא בעזרה ונעלמה ממנו טומאה וזכור את המקדש, נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה, נעלם ממנו זה וזה, והשתחוה או ששהה בכדי השתחואה, בא לו בארוכה, חייב. בקצרה, פטור. זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה.
Une personne devient impure à l’intérieur même de la cour et oublie son impureté, ou oublie qu’elle se trouve dans le sanctuaire, ou oublie les deux. Si elle se prosterne, reste le temps nécessaire à une prosternation ou choisit le chemin long pour sortir, elle est responsable ; si elle sort par le chemin court, elle est exemptée. C’est le commandement positif concernant le sanctuaire dont la transgression, sous cette forme, n’entraîne pas la même responsabilité.
Shevuot 2,4
ואיזו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה, היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד, חייב, מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו.
Quel est le commandement positif concernant une femme menstruée dont la transgression entraîne la responsabilité ? Un homme a une relation avec une femme supposée pure ; elle lui dit soudain : « Je suis devenue impure. » S’il se retire immédiatement, il est responsable, parce que le retrait immédiat lui procure lui aussi une jouissance comparable à l’entrée.
Shevuot 2,5
רבי אליעזר אומר, (ויקרא ה, ב) השרץ ונעלם ממנו, על העלם שרץ חייב, ואינו חייב על העלם מקדש. רבי עקיבא אומר, ונעלם ממנו והוא טמא , על העלם טומאה חייב, ואינו חייב על העלם מקדש. רבי ישמעאל אומר, ונעלם ונעלם שתי פעמים, לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.
Rabbi Éliézer lit « l’animal rampant, et cela lui fut caché » comme exigeant l’oubli de la source d’impureté elle-même et non l’oubli du sanctuaire. Rabbi Aqiva lit « cela lui fut caché et il était impur » comme visant l’oubli de son état d’impureté, non celui du sanctuaire. Rabbi Yishmaël s’appuie sur la répétition de « cela lui fut caché » pour inclure aussi bien l’oubli de l’impureté que celui du sanctuaire.